Home
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

מחנה בריטי

האזור משתרע לאורך הדרך המתפתלת בין בנימינה לבין זיכרון יעקב, בין שוני לבין יקב תשבי. עדיין נותרו במקום מבנים מהתקופה, בחלקם משמשים עד היום למטרות שונות ובחלקו הפך המקום לאזור תעשייה (בשטחה של המועצה המקומית בנימינה).

המחנה הוקם בשנת 1940, בתקופת מלחמת העולם השנייה ונקרא מחנה מספר 1001. בשנת 1940 הייתה הסכנה הנאצית קרובה מאד לארץ ישראל אשר הייתה תחת המנדט הבריטי. הקרבות התנהלו בצפון אפריקה וארץ ישראל שימשה כעורף לצבא הבריטי ולבעלות הברית. לכן הקימה בריטניה מחנות צבא רבים בכל ארץ ישראל וביניהם גם את המחנה בבנימינה. קירבתו לתחנת הרכבת והעובדה ששכן על דרך ראשית אשר חיברה בין חיפה לפתח-תקווה הגדילה את חשיבותו. למחנה היו שני תפקידים עיקריים:

א.      חיילים שנפצעו במלחמה הגיעו אליו לטיפול ולהחלמה (מדובר בפציעות קלות בלבד. בפציעות הקשות טיפלו בחיפה, בבי"ח רמב"ם).

ב.      חיילים שיחידותיהם פורקו או פוזרו הגיעו למחנה בבנימינה, הוקמו יחידות חדשות שעברו תרגול ואימון.

בשעות הפנאי שלהם הרבו החיילים לצאת מהמחנה ולבוא לבלות בבנימינה. בתום מלחמת העולם השנייה עם המאבק על קום המדינה השתנה תפקידו של המחנה. מעתה עסקו החיילים בשמירה על מתקני הרכבת ומסילת הברזל, בחיפוש אחר נשק שהוסתר על ידי היהודים (סליקים) ובסריקות לאורך חופי הים, כדי למנוע מספינות מעפילים להגיע לחופים. היחסים התערערו, מטבע הדברים, אולם לא הגיעו לכדי עימות ממש.

ב-1948 עם תום המנדט, עזבו הבריטים את הארץ, פרקו את ציוד המחנה אך תוך זמן לא רב שימש מחנה לקליטת גלי עלייה רבים שעברו דרכו לפני פיזורם ברחבי הארץ "מעברה". במעברת בנימינה פעלו גופים כמו טיפת חלב, בית כנסת, בית ספר וגן ילדים. המעברה פעלה עד שנות השישים.