Home
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

שכונת עולי גרמניה

הבתים משני צידי רחוב הנשיא.

מיקומה ממערב לפסי הרכבת ובריחוק מגרעין המושבה הותיקה בדומה לשכונת יעקב. עולי גרמניה, הגיעו לבנימינה החל מ-1934. רובם התיישבו בשכונה ומיעוטם במושבה הותיקה. הבתים נבנו ע"י המתיישבים עצמם ועל כן אינם בעלי צביון אחיד, שאפיין את לב המושבה ושכונת יעקב. העולים היו אקדמאים בעלי מקצועות חופשיים בגרמניה, אולם היו מעוניינים להקים משקים חקלאיים. סמוך לכל בית הייתה תחילה גם רפת ובה פרות ואף עיזים. במשך הזמן נוספו לולים במרבית החצרות. עם שנות השישים שבו רובם לעסוק במקצועותיהם הקודמים בשל מדיניות הממשלה, מגפה שפגעה קשות בלולים, גילם המבוגר יחסית, העדר דור המשך ורווחיות נמוכה.

עולי גרמניה השתלבו היטב בחיי המושבה אך נהגו לערוך "ערבי תרבות סגורים" באחד מהבתים הפרטיים: ניגנו בפסנתר, שהיה מצוי במרבית הבתים, שרו ודקלמו שירים וקטעי ספרות על טהרת השפה הגרמנית.

בקצה הצפוני-מזרחי של שורת הבתים הכפולה בלט ביתו של קיזר. הוא הקים פנסיון קטן במתכונת המקובלת באירופה, אולם נאלץ לסוגרו תוך זמן קצר שכן אורחיו הרבו להתלונן על רעש הרכבת שעברה במרחק קצר, מלווה בצפירות.