Home
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 

גבעת ישורון ושכונת וורבורג

 

כיום חלק של "השיכון".

בקיץ 1949, הוחלט להקים 100 יחידות מגורים לעולים על הגבעה שמצפון לבית החרושת לתמציות בושם (כיום גבעת ישורון). ב-1950 החל פינוי מעברות (מחנות מעבר לעולים הרבים שהגיעו למדינה) בכל רחבי הארץ. בבנימינה היו כ-1300 תושבים ואליהם הצטרפו קרוב ל-2000 עולים. באביב 1951 נפתח גן הילדים הראשון ב"שיכון". במהלך 1953 נבנו עוד כמה עשרות בתים לשיכון העולים בגבעה ובתחילת 1954 הוחל בבניית 100 יחידות דיור בשיכוני וורבורג. מיעוט הכסף שהגיע לצורך פינוי המעברה ומתן שרותים עירוניים לעולים גרם לעיכוב בתחומים רבים ביניהם בניית כבישים והעברת ביוב. בקיץ 1955 סללה המועצה ביוזמתה את הכבישים בשיכון. חיבור לחשמל ולרשת הביוב הושלם רק שנתיים מאוחר יותר. המטרה הייתה לאכלס את בתי שתי השכונות (שהיום הן חלק מהשיכון) במשפחות עולים שישבו במעברה (המעברה הייתה ממוקמת במחנה הבריטי) ובכך לפנות אותה. העלייה ההמונית שינתה את הרכב האוכלוסייה בבנימינה. בראשית הפניית העולים לבנימינה, כמחצית מיושבי המעברה היו יוצאי ארצות הבלקן ביניהם בולגרים רבים. בנוסף היו עולים יוצאי אפריקה ואסיה אולם כעבור שנתיים הוכפל מספר העולים והאוכלוסייה הייתה מגוונת. תושבי השיכון לא התפרנסו מחקלאות ונוצר צורך ליצירת מקורות תעסוקה חדשים ומיידים, חלקם בשרותים וחלקם בהגברת התעוש במושבה.